profashion.co.il פרופאשן מגזין יופי ישראלי
הזיעה היא הפרשה מבלוטות הזיעה ומרכיביה העיקרים הם מלחים. היא חיונית מאוד לפעולתו התקינה של הגוף, במיוחד בעת מאמץ, אך מה לעשות? היא מלווה לרוב בריח פחות נעים. עכשיו, כשהקיץ בשיאו, הנה מספר נתונים חשובים שיעזרו לנו להבין ולהתמודד עם הזיעה וכל מה שקשור אליה.
מאת: גלית פרי, סמנכ"ל הדרכה בסטודיו C
מהי זיעה?
הזיעה היא הפרשה מבלוטות הזיעה ומרכיביה העיקרים הם מלחים כנתרן כלורי ואשלגן, שיינן (אוריאה) וחומצת חלב. בלוטות הזיעה מורכבות ממבנה בצורת סליל שנמצא עמוק בתוך העור, וצינור שעובר בתוך שכבת העור עד לפני השטח. המבנה הסלילי הזה מקבל דם מן הנימים, הוא קולט נוזלים מהנימים ומתאים שמסביב ומעבירם דרך הצינור אל לפני השטח.
2 סוגים של בלוטות זיעה:
הבלוטות שנמצאות על פני כל שטח הגוף ונקראות בלוטות אקריניות. מספרן כ- 430 סמ"ר. וסוג–הבלוטות האפוקריניות, שהן בלוטות גדולות ושקועות עמוק יחסית בעור. בלוטות אלה פולטות את הפרשתן אל תוך זקיק השערה, מעל למקום שבו נמצאות בלוטת החלב. הפרשת הזיעה נוצרת בהתמדה: היא נשלטת בידי מערכת העצבים האוטונומית ומחוברת במוח למנגנון המווסת את החום. הבלוטות הגדולות, האפוקריניות, נמצאות בבית השחי, במפשעה, סביב פיטמות השדיים, איברי המין, פי הטבעת ובאוזן החיצונית. לאדם יש כ-2 מיליון בלוטות הזעה.
הידעתם? אדם במשקל של כ -70 ק"ג מפריש כ-¼ ליטר זיעה ביממה. ואילו בחום כבד הוא מאבד עד ליטר וחצי זיעה בשעה. אנשים שהתרגלו לחום עלולים לאבד ארבעה ליטרים לשעה!
זיעה בבית השחי. לא הדבר הכי נעים בעולם. צילום: יח"צ.
הפרשתן של הבלוטות האקריניות היא מימית בעיקרה ומכילה מלחים, נתרן כלורי, חומצת חלב ואמוניה. הזיעה המופרשת מהבלוטות האפוקריניות מכילה חלבונים, פחמימות ומלחים.
הזיעה מעיקרה היא סטרילית וחסרת ריח. ריח הזיעה נגרם מפירוק החומרים שבזיעה על ידי חיידקים שנמצאים על פני העור. החיידקים האלה נמצאים במספר רב בעיקר בבית השחי. בלוטות הזיעה המצויות על פני שטח הגוף מווסתות את מידת החום בגוף ומגינות עליו מפני התחממות יתר.
בזמן פעילות גופנית עולה הטמפרטורה של הגוף ובלוטות הזיעה מפרישות בהתאם להוראה ממנגנון ויסות החום שבמוח. החום נפלט והגוף מצטנן. בלוטות הזיעה תלויות גם בגורמים נפשיים כמו חרדה ועצבנות והם מפעילים את בלוטות הזיעה להתכווצות כלי הדם החיצוניים. אנשים חולים קודחים ומזיעים ויש מחלות אחדות שמתאפיינות בהזעת לילה. הזעת יתר היא הזעה מרובה ובלתי תקינה.
בלוטות הזיעה מפרישות בהתאם להוראה ממנגנון ויסות החום שבמוח. תמונה באדיבות סטודיו C
תפקיד ההזעה הוא להיפטר מפסולת כמו שיינן ולקרר את הגוף, אך הזעה מופרזת נגרמת בשל טמפרטורה גבוהה, חום בגוף, מאכלים מסוימים, שיבוש באיזון הורמונאלי ופעילות יתר של בלוטת התריס. מהזעת יתר סובלים גם אנשים חולי סוכרת שמקבלים אינסולין, חולי מלריה ואלה הסובלים מהשמנת יתר. גם הגיל והמין הם גורמים בהזעת יתר.
ישנו גם מצב הפוך של חוסר זיעה שנובע מבעיות בעור, בעיות מלידה, תרופות מסוימות, כוויות, מכת שמש והתייבשות. אם לא מזיעים נשקפת סכנת חיים, כי הגוף יתחמם יותר מדי. כאמור, לזיעה עצמה אין ריח ורק המגע עם החיידקים שנמצאים על פני שטח העור הוא שגורם את מה שמכונה ריח זיעה. יש לזכור, כמו כן, שהחיידקים היוצרים את הריח בבואם במגע עם הזיעה, נשארים על בגדיו של האדם המפריש זיעה.
ריח זיעה מכפות הרגליים: כפות הרגליים מכילות בלוטות אקריניות (בלוטות זיעה שמפרישות זיעה כאשר האזור שמסביב חם) בצפיפות רבה מאוד.
איך מתמודדים עם הזיעה והריח?
1. על מנת למנוע ריח זיעה חשוב להקפיד ולהתרחץ גם לפני פעילות גופנית, להיעזר בדאודורנטים ולהחליף לבגדים נקיים בתדירות גבוהה.
2. כפות הרגליים הנתונות בתוך נעליים, במיוחד כאלה העשויות מחומרים סינתטיים שאינם נושמים נוטות להזיע ולעיתים לזיעה זו ריח בלתי נעים.
3. לצמצום הבעיה כדאי לנעול נעליים או סנדלים פתוחים באזור האצבעות, לחשוף את כפות הרגליים לאוויר הפתוח, ללבוש גרבי כותנה סופגים ולשטוף את הגרביים לאחר כל שימוש.
4. חשוב לרחוץ ביסודיות את כפות הרגליים ואת אצבעות הרגליים מדי יום במים חמימים ובסבון עדין. כמו כן, מומלץ להיעזר בדאודורנטים או בחומרים נגד זיעה לכפות הרגליים.
