הבוקר, יום חמישי 9.6.2016, ממש בשעה זו, אמורים היינו להיות בהשקה קיצית של המותג OPI במתחם שרונה. הפיגוע הנורא אמש, משבש את החיים אך לא יעצור את מהלכם.
אתמול, כמה שעות אחרי הפיגוע הרצחני, שבו קיפחו את חייהם ארבעה אזרחים ונפצעו רבים אחרים, עדיין היתה התלבטות בקרב קברניטי המותג האם לקיים את האירוע או לא. התלבטות לא פשוטה יש לומר. הלב אומר: חייבים להמשיך ויהי מה. אסור לתת להם לעצור אותנו. ומצד שני, איך אפשר להמשיך בשיגרה זמן כל-כך סמוך לאירוע כה נורא?
עיזבו לרגע את הפוליטיקה שמרימה ראשה בכל פעם שאנו נאלצים להתמודד עם המציאות הקשה בישראל. תניחו לרגע לכעס ולתיסכול שמציפים אותנו. ההתלבטות היא של להיות או לחדול. מה עושים? לא קמים בבוקר לעבודה? נשארים בבית? זה לא עניין של כסף או רווח והפסד. זה עניין של לתת לאויבים שלנו לפגוע בנו או להרים ראש ולהמשיך לחיות, לנסות לדבוק בתיכנון המקורי. לא לכולם אגב יש ברירה, כמי שהוזמנו לבקר בהשקה אנחנו יכולים להחליט בעבור עצמנו: להגיע או שלא להגיע למקום. מה יאמרו העובדים במתחם שרונה? לא רק עובדי סניף הדגל של OPI, אלא גם עובדי המסעדות, החנויות, המשרדים שבאיזור. מה יעשו בעלי העסקים? להם יש פחות ברירות מאשר לעובדים שיכולים להישאר בבית ליום מחלה או שלא להופיע לעבודה. בסופו של דבר מדובר בשאלה פשוטה: להמשיך או לא להמשיך בחיינו.
יחד עם זאת, ארבעה אנשים נרצחו. סתם כך בלב תל-אביב בשעת בילוי. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. הלב עם המשפחות השכולות וכל המדינה מזילה דמעה בעת הזאת וממשיכה, בלית ברירה קדימה.
לבסוף הוחלט לדחות את ההשקה מתוך כבוד לנרצחים ולמשפחותיהם, אך אל תטעו: האירוע יתקיים, כולנו נחזור לבקר במתחם שרונה, אולי אפילו ביתר שאת, נמשיך בשגרת חיינו, זוכרים את המתים וממשיכים בחיים. המשסעדות יחזרו לעבוד ויתאוששו, אנשים יחזרו להתהלך ברחוב ובמתחם בלי פחד. נמשיך לחיות. אין אופציה אחרת ואפילו השקה של קולקצית לקים, עניין פעוט ככל שיהיה בחשיבותו הקוסמית מצד אחד, אבל מצד שני, עניין שהוא העבודה היום יומית של מי שעוסק במקצוע, גם ההשקה הזו תתקיים בסופו של דבר. אף אחד – אף אחד (!) לא יעצור אותנו מלהמשיך לחיות בשלום במדינה שלנו. כי אנחנו כאן בזכות ולא בחסד ואין לנו ארץ אחרת.