החומצה האזלאית בקוסמטיקה – אינדיקציות טיפוליות ודרכי שימוש

החומצה האזלאית היא אחד המרכיבים הפעילים החשובים בטיפול הקוסמטי. עיקר השימושים שלה הוא בתכשירים לשימוש הביתי, אם כי ישנם מחקרים על פילינג על בסיס מרכיב זה, כטיפול בודד או בסדרה. הבנת יכולות החומר והשימוש הנכון בו עשויים לשפר משמעותית את תוצאות הטיפולים הקוסמטיים.

מאת: רונית שגב, Bsc, MA

מגוון של השפעות

לחומצה האזלאית כמה השפעות. היא מפחיתה ייצור סבום, ובכך מסייעת באופן משמעותי לטיפול באקנה. השפעה זאת קורית דרך החלשת פעילות אנדרוגנית (של הורמוני מין זכריים) בעור. היא אנטי חיידקית, ולהבדיל מהאנטיביוטיקה – לא מתפתחת עמידות לחומר. היא פועלת כגורם שנוגד קרטיניזציה – פעילות חשובה באקנה. אחד הגורמים לאקנה הוא התקרנות לא תקינה. לחומצה האזלאית יכולת להשפיע לטובה על אופן ההתקרנות, "לרכך" את הקרנית ולאפשר הבשלה תקינה של תאים בתהליך המעבר שלהם מתאי השכבה היוצרת עד לתאי השכבה הקרנית – קורנאוציטים. בכך למעשה היא מסדירה את המחזור התקין של שכבות העור ומונעת יצירת נגעים תת עוריים, הצטברות שומן והתפתחות פפולות ופוסטולות. החומצה האזלאית משפיעה גם כמדכאת מלנין, ומשמשת (אם כי לא כמרכיב יחיד) בטיפולי הפיגמנטציה. תכונה נוספת שלה, שיש להתייחס אליה בזהירות הראויה, הנה: פעילות אנטי דלקתית. החומר מתועד כאנטי דלקתי במחקרים רבים. עם זאת, בריכוזים של 10%-20% היא לרוב נחווית כמגרה. כפי שאנו יודעים, על העור המודלק והמגורה לא נכון למרוח תכשירים שהנם מגרים בעצמם – עודף גירוי יכול להחמיר אקנה, לעיתים אף לגרום לאקנה שלא היה קודם וכן להביא ליובש, דה הידרציה ודרמטיטיס לסוגיו. לכן, יש להתייחס לתכונה הזאת של החומר בזהירות ולהפעיל שיקול דעת בטרם השימוש בו במקרים של אקנה דלקתי. על כך נרחיב בהמשך. עוד אציין, כי בטיפול הרפואי החומצה האזלאית ניתנת גם במקרים של רוזציאה.

החומצה האזלאית בטיפול באקנה

החומצה האזלאית מטפלת ברוב הפתלוגיות של האקנה: בהיפר קרטיניזציה, בהפרשת היתר של החלב, בזיהום החיידקי ובתלות במקרה – גם בדלקת. היא גם יכולה למנוע הפיכתם של כתמי פוסט אקנה אדומים לחומים, בבעלי עור כהה. אילו מקרים מגיבים טוב לטיפול בחומר? המקרים הקלאסיים הם: אקנה בבוגרים (מעל גיל 18, או מעל גיל ההתבגרות); אקנה בגב , כתפיים וישבן (בכל גיל); אקנה המערב נגעים עמוקים ו/או רבים – בכל גיל, מצבורי שומן רבים – שבמקרים רבים נראים כמוגבהים ומודגשים, וככלל גם במצבי פפולות ופוסטולות שאינם מהסוגים שנמנו – כחומר המאזן ומווסת את תפקודי העור לרמה תקינה. יש חשיבות להבנה ואבחון נכון של – מה קורה בכל מקרה ומקרה שלפנינו. תמונות האקנה הן רבות והגורמים היחודיים לכל אקנה הם שונים. תמיד נשאל את עצמנו – מה דומיננטי באקנה שלפנינו. למשל, באקנה קומדוניקה – הפתרון האידיאלי איננו חומצה אזלאית. המקלפים ממשפחת האלפא (ובראשם גליקולית ולקטית) טובים יותר ביכולתם הקרטוליטית, מנגנון ההשפעה שלהם הוא ניתוק החיבורים – הדסמוזמים – בין תאים בקרנית. הם גם מאיצים מטבוליזם בעור ובכך יש תרומה נוספת לקילוף התקין. יעילות החומצה הגליקולית והלקטית עולה על זאת של החומצה האזלאית באותו ריכוז, והן אף מקלפות היטב בריכוזים נמוכים ממנה. לכן, כאשר המקרה הוא קומדוניקה, ואנו יודעים כי בקומדוניקה המטרה היא לתת חומר עם יכולת קילוף מעולה, כעין "פותח סתימות" – נבחר במקלפים היעילים, העובדים במנגנון הנחוץ לנו – ניתוק החיבורים בין תאים ושחרור ה"פקקים" כמו גם קילוף כללי המפחית את עצם יצירת הפקקים בהמשך. בקומדוניקה, נעדיף תכשיר המכיל בנוסף לחומצות אלפא – גם את החומצה הבתא הידרוקסית -הסליצילית, המצטיינת ביכולת הקילוף שלה באזורים השומניים בעור. הריכוז הכולל יהיה סביב 15% כדי לקבל פעילות משמעותית ובעוצמה הנחוצה. יש לזכור, שבקומדוניקה הגורם הדומיננטי איננו קצב הפרשת השומן אלא הקושי שלו להתנקז – תוצאה של התקרנות לא תקינה. ולכן עלינו לכוון למקלפים הטובים ביותר. בנגעים עמוקים, לעומת זאת, עלינו לשלוט "מבפנים" על אופן התפתחות של תאים והבשלתם, דבר שעושה החומצה האזלאית בצורה יעילה, ובנוסף לשלוט על כמות החלב המופרש, כדי לצמצם את האזורים בהם משגשג חיידק האקנה. וכמובן, שיכולת החומר כאנטי חיידקי ואנטי דלקתי מייעלת את הטיפול.

ריכוזים בתרופות ובתכשירים קוסמטיים

רוב המחקרים על החומצה האזלאית נעשו על ריכוז של 20%. יש לזכור, שבריכוז זה התכשיר לרוב יגרה את העור בתחילת השימוש, ועלול לגרום לאדמומיות או עקצוצים. התופעות חולפות, וניתן למתן את השימוש בתחילת הטיפול כדי להקטין את חוסר הנוחות. למשל: שימוש אחת ליומיים למשך השבוע-שבועיים הראשונים, שימוש בחומר כשהוא מהול אחד-לאחד עם קרם לחות בשבוע-שבועיים הראשונים ועוד. רצוי ללוות את תקופת הטיפול עם קרם נוסף בעל השפעה מרגיעה, וחובה לדאוג להידרציה של העור ולהיות עירניים לאפשרות של התפתחות דה-הידרציה או גירוי יתר. בריכוז של 20% השפעת החומר הנה מהירה, יעילה וניכרת – במידה והותאם נכון למצב המטופל. גם ריכוזים של 15% ושל 10% הנם תרפויטיים (בעלי השפעה, יכולת ריפוי). קיימים תכשירים שניתנים להשגה ללא מרשם בבתי המרקחת, על בסיס חומצה אזלאית, בשלושת הריכוזים הנ"ל: סקינודרם, אזידרם, אזלקס. גם בענף הקוסמטיקה המקצועית ישנם תכשירים טיפוליים המבוססים על המרכיב. שילובם של מרכיבים מסוימים בפורמולה יכול להעצים את השפעת החומצה האזלאית ולהביא לכך שריכוז נמוך יותר ישפיע כמו ריכוז גבוה, בנוכחות מרכיב/ים אחר/ים. יש לזכור, כי ההחלטה על הריכוז שיינתן למטופל איננה מתקבלת על פי הכלל "כל המרבה הרי זה משובח". אכן, השפעת החומר הנה תלויית ריכוז. אולם, מצבים מסוימים של אקנה ומטופלים מסוימים – אינם מצריכים שימוש בריכוז הגבוה ביותר שניתן. למשל, במטופלים צעירים מאד, סביב גילאי 12-15, שעשויים להתאפיין בעור עדין יותר או בתולי, או בנגעים שטחיים יחסית ומעטים יותר – נכון יותר להתוות ריכוז של כ-10%, ולעיתים לא מדי יום אלא אחת ליומיים או שלושה, בהתאם למצב. עוצמת הטיפול (הריכוז בו נבחר, תדירות המריחה) תיקבע בכל פעם לגופו – על פי המקרה. ניתן להגיע לריכוז של 10% גם אם בידינו תכשיר שריכוזו 20%: יש להנחות את המטופל למרוח "חצי מנה" – מעט מהתכשיר הפעיל ומעט קרם לחות באותו יחס, נניח כגרגר אפונה מכל קרם.

מקרים של קומדוניקה קשה עם ריבוי נגעים

לאקנה מופעים רבים ומגוונים. ישנם מקרים בהם ריבוי פפולות ופוסטולות יביא אותנו להחלטה להשתמש בחומצה האזלאית. ואולם, למטופל זה עשויה להיות בנוסף על פפולות ופוסטולות, גם קומדוניקה קשה. החומצה האזלאית פחות יעילה בקומדוניקה, חומצות האלפא+בתא מועדפות במקרה זה. איזה טיפול נתאים כאן? נוכל להחליט בין שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא שילוב של תכשיר על בסיס אלפא+בתא, בריכוז המתאים, לטיפול בקומדוניקה יחד עם תכשיר שני המבוסס על החומצה האזלאית. התכשירים יכולים לשמש את המטופל לסירוגין – ערב תכשיר א' וערב תכשיר ב'. במידה ויש יותר קומדוניקה ופחות פוסטולות, אפשר לקבוע שני ימי טיפול עם החומצות ולאחריהן יום טיפול עם האזלאית וחוזר חלילה (כלומר, משקל רב יותר לחומצות ההידרוקסיות). במקרה שהנגעים הם רבים והקומדונים מעטים יותר, אפשר לשנות את המשקלים ולתת הוראות שימוש שונות – שימוש רב יותר בחומצה האזלאית. אולם, בכל מקרה, עם שילוב המרכיבים הזה ניתן מענה לכל הפתלוגיות שקיימות כרגע בעור. עם התקדמות הטיפול המשולב הזה, יתכן והפרופורציות בין קומדונים לנגעים ישתנו, ובהתאם לכך נשנה את הוראות השימוש בחומרים. דרך טיפולית נוספת במקרה שהוצג, היא לטפל במה שמטריד יותר ויזואלית, ולהתחיל את הטיפול עם החומצה האזלאית לבדה. להביא לשיפור במראה, תוך הבנה שנושא הקומדונים פחות מטופל כעת (שיקול זה יכול להילקח כשקיים גורם כלכלי ברקע וקושי לקנות שני תכשירים). דרך זאת פחות מועדפת, כי ההתמודדות עם הוצאת קומדונים במכון, כאשר המטופל משתמש בשוטף בחומצות אלפא+בתא, היא קלה בהרבה. הקומדונים מתנקזים בקלות יחסית, עם פחות כאב למטופל ופחות סימנים בתום הטיפול. בנוסף, קומדונים שלא טופלו אינם אסתטיים ואף יכולים להתפתח לפצעים.

ההשפעה האנטי דלקתית

החומצה האזלאית תועדה רבות כחומר אנטי דלקתי. השפעה זאת עלולה ליצור בלבול וקושי להחליט – האם לשתמש בה במצבים בהם העור מודלק? אדמומי ומגורה? זוהי שאלה שיש לגשת אליה בכובד ראש ולקבל כאן החלטות נבונות. השימוש בחומרים מגרים על עור שהנו מגורה מלכתחילה, ידוע כבעל יכולת להחמיר את האקנה. לעיתים אף לעורר אקנה לאחר שהעור כבר מאוזן וללא נגעים. נראה, כי ההשפעה נוגדת הדלקת הנה פחות מרשימה כאשר מדובר בעור שהנו מודלק. בטרם נמשיך, אציין כי "מודלק" בהקשר זה היא הגדרה לצורך הדיון שלנו. ב"מודלק" ההתייחסות כאן היא לעור שהנו אדום ומגורה, אדום בין הפצעים ולא כצבע הפצעים עצמם (שהנו אדום ממילא), או למקרים בהם ישנה הילה אדומה סביב הפצעים, או שצבע הנגעים נוטה לבורדו/סגול. לעיתים בדלקת (בהגדרה שלנו) העור נפוח, מעקצץ או עם תחושת נימול, ולעיתים חם. אם נתעלם מההגדרה הרפואית לדלקת וניצמד להגדרה המעשית שלנו, שמשמשת לצרכי טיפול, לא כל אקנה הוא אקנה מודלק. המקרים שתוארו לעיל ייכנסו לקטגוריה של אקנה דלקתי, ובהם נרצה להימנע ממתן חומר מגרה כטיפול, כל עוד העור במצב זה. האם נימנע ככלל ממתן החומצה האזלאית באקנה הדלקתי? הבחירה כאן מצריכה הבנה, שיקול דעת נבון ואינטואיציה טיפולית. במקרים של דלקת קשה, רצוי להימנע מהריכוזים הגבוהים של חומצה אזלאית. עם זאת, ריכוז של כ-5%, ניתן לשימוש גם במקרי דלקת. כיצד נשיג ריכוז של 5% אם אין בידינו תכשיר המכיל אותו? אם בידינו תכשיר בריכוז 10%, נוכל לעבוד עם "חצי מנה" כפי שתואר לעיל. אם בידינו תכשיר בריכוז 20%, נוכל לעבוד עם "רבע מנה". רבע מנה משיגים ע"י מריחת קרם לחות על כל הפנים, ומייד מעליו – חצי מנה (10% שהושגו ע"י ערבוב עם קרם לחות על כף היד לפני המריחה). הריכוז הנמרח, 10%, יימהל עם קרם הלחות שנמרח לפניו ויירד בריכוזו. במידה ומדובר בדלקת שאיננה קשה, אפשר להתחיל טיפול עם 10%, תוך שימוש במקביל במרכיבים מרגיעים, בתכשירים אחרים. אפשר להתחיל את הטיפול משימוש של פעמיים בשבוע, כדי לא להביא לגירוי יתר. ההגדרה של "דלקת שאיננה קשה" היא יותר קלה לכתיבה מאשר לאבחון בפועל… מומלץ להתבונן בתמונות רבות, הזמינות באינטרנט ובפורומים מקצועיים, כדי לחדד את כושר האבחנה לגבי מצבי הדלקת וחומרות של דלקת. הרעיון הוא, שככל שעוצמת הדלקת תרד, נוכל להגביר את עוצמת הטיפול (ריכוז, תדירות מריחה) עם החומצה האזלאית. אין צורך להמתין עד שהדלקת תדעך לגמרי. יש להתנהל בחוכמה וגם לשלב חומרים אחרים שיסתרו את ההשפעה המגרה. התנופה שנותנת החומצה האזלאית לטיפול היא משמעותית, כל עוד הותאמה נכון, וחבל להמתין עם השימוש בה לנקודה בה נצליח להתגבר לגמרי על הדלקת.

שימושים נוספים של החומצה האזלאית

החומצה האזלאית משמשת גם בטיפול בכתמי עור. על כך לא נרחיב כאן, אולם יש לציין כי לקבלת תוצאה משמעותית, היא איננה מספיקה כמרכיב יחיד. גם השימוש בה בשילוב חומרים מדכאי מלנין איננו מספיק. בטיפולי ההבהרה, יש צורך לבחור במרכיבים קרטוליטיים טובים יותר, כ"מובילי טיפול" בחלק המקלף, ובמרכיבים מדכאי מלנין כמו בכל טיפול הבהרה. החומצה האזלאית מקלפת ביעילות פחותה בהרבה מחומצות האלפא, אולם היא מעט מקלפת ובנוסף מדכאת מלנין. היא גם עובדת במנגנון שונה. הוספתה לטיפול הבהרה שנבנה נכון מראש (המקלף המתאים ומדכא/י המלנין המתאים/ים) יכולה לייעל את הטיפול, בפרט בפיגמנטציה על רקע הורמונלי. במקרה זה, אפשר לבנות טיפול שבועי בו 7 ימי הטיפול יתחלקו בין 2-3 ימי טיפול בחומצה אזלאית, בשעות הערב, עם מדכא מלנין בנוסף ועוד 4-5 ימי טיפול עם המקלף אלפא, עם מדכא מלנין. בפיגמנטציה ההורמונלית ניתן להשוות את מספר ימי הטיפול, ולהשתמש לסירוגין ערב במקלף אלפא וערב בחומצה האזלאית, וכמובן בכל מקרה גם מדכאי מלנין.

החומצה האזלאית משמשת ברפואה גם כטיפול לרוזציאה, בתלות במקרה.

אם נחזור ונעיין ביכולות החומצה האזלאית, נוכל לראות כיצד היא עשויה להשתלב במקרים רבים נוספים – כגון איזון הפרשת החלב גם ללא אקנה, בשימוש בריכוזים נמוכים, שימור המצב לאחר שחלף האקנה לעוד תקופה קצרה, בריכוזים נמוכים, ועוד. ככל שנבין את מגוון השפעותיה ואת ההתאמה למופעי האקנה השונים, נוכל להשיג תוצאות טיפוליות ניכרות ומהירות בטיפולי האקנה וגם בכתמי עור.