טיפוסי העור על-פי טבלת פיצפטריק

אבחון נכון של העור על-פי טבלת המיון של פיצפטריק יאפשר טיפול בטוח ויעיל במינימום תופעות לוואי.

אחד הכלים הבסיסיים לאבחון העור הוא טבלת המיון על פי פיצפטריק. טיפוסי העור על פי פיצפטריק נחלקים ל-6 ומנבאים ביעילות את תגובתו לחשיפה לשמש כמו גם לטיפולים קוסמטיים ולהשפעות הסביבה. אבחון, טיפול והתאמת חומרים, כשהם מביאים  בחשבון את טיפוס הגוון, מאפשרים טיפול בטוח ויעיל, במינימום תופעות לוואי.

מאת: רונית שגב, Bsc, MA

שיטת המיון של טיפוסי העור על פי פיצפטריק מבוססת על גוון העור ועל תגובתו לחשיפה לשמש. היא נועדה, במקור, לצייד את המטפל בכלי אבחוני ותרפויטי בהתייחס לסיכון לכוויות ולהתפתחות סרטן העור עם החשיפה הממושכת לקרני UV. כיום אנו יודעים, כי גוון העור (הנמצא במיתאם גבוה לתגובתו לקרינת השמש) הוא מנבא טוב של תכונות נוספות שלו, תגובות שלו לטיפולים אסתטיים ונטייה שלו למחלות עור ומצבי עור שכיחים.

שיטת הסיווג פותחה ע"י תומס ב. פיצפטריק (Thomas B Fitzpatrick) בשנת 1975. בשלביה המוקדמים, עוד בשנת 1972, התווה פיצפטריק 3 טיפוסי עור בלבד (1, 2, 3) אותם תיאר על סמך תגובתם לחשיפה בשעות אמצע היום, במחקר מקדים שערך באוסטרליה. הוא תיאר את סוג 1 כטיפוסים שנכווים בקלות ולא משתזפים. סוג 2 תוארו ככאלה שנכווים בקלות ובקושי משתזפים. סוג 3 – נכווים באופן מתון, מתאפיינים בתגובה מהירה של התכהות הפיגמנט, ומשתזפים באופן מתון בבדיקה שלאחר 60 דקות משהותם תחת קרני השמש הקופחת. סיווגים אלה הוכרו עוד אז, והפכו לפופולריים ככלי עזר בתחום הדרמטולוגיה בהתייחס לטיפולי פוטותרפיה במחלות עור. בשנה זאת, 1972, אימץ גם ה-FDA בארה"ב את החלוקה הזאת ונעזר בה לצורך הערכה של ערכי ה-SPF במקדמי הגנה[4].

כיום, טבלת המיון של פיצפטריק מתווה 6 סיווגי עור, על פי הגוון והתגובה לשמש, הנעים מ-1 (בהיר מאד) עד 6 (כהה מאד). שני הגורמים המשפיעים על סיווג העור הם:

א. נטייה גנטית (צפיפות וגוון המלנין)

ב. תגובה לחשיפה לשמש והרגלי שיזוף.

גוון העור נקבע גנטית, והוא נמצא לרוב במיתאם עם צבע העיניים והשיער. פיגמנט המלנין מיוצר במלנוציטים, הממוקמים בתחתית האפידרמיס. מהם הוא מועבר באמצעות זרועות (דנדריטים), אל תאי האפידרמיס שבסביבתם הקרובה. פיגמנט המלנין נועד להגן על גרעיני התאים מקרינת UV. מספר המלנוציטים בכהי עור דומה לזה של בהירי העור. גם כמות אנזימי הטירוזינאז, האנזים המייצר את פיגמנט המלנין מחומצת האמינו טירוזין, דומה בין בעלי הגוון השונה. ההבדל הוא בכמות ובגוון המלנין המיוצר בתאים אלה. במלנוציטים של בעלי הגוון הכהה, יש פחות מעכבים של אנזים הטירוזינאז. יש גם פחות טירוזינאזות במצבן הלא-פעיל, כלומר יותר פעילות אנזימתית. התוצאה היא כמות נטו של פיגמנט שהנה רבה יותר בבעלי העור הכהה. בעלי הגוון הכהה מייצרים בעיקר אאומלנין – Eumelanin, הפיגמנט בעל הגוון החום/שחור, בעוד בהירי העור מאופיינים בעיקר בפאומלנין Pheomelanin- פיגמנט בעל גוון אדום/כתום. ישנם הבדלים נוספים. למשל, בקולטן PAR-2 המצוי בקרטינוציטים. תפקידו לאפשר את קליטת המלנוזומים, אותן שלפוחיות מלאות בפיגמנט המלנין, שהופרשו מן המלנוציטים. המלנוזומים "נבלעים" בקרטינוציטים בתיווכו של הקולטן. כמות קולטני PAR-2  בכהי עור גבוהה יותר, מה שמאפשר קליטה, או הכנסה, של יותר פיגמנט לתאים. אך לא רק זאת: בכהי העור, כמותם של קולטנים אלה עולה בתגובה לחשיפה לשמש, עלייה משמעותית יותר מזאת שמתרחשת בבעלי הגוונים הבהירים. הבדל זה מצביע גם על שוני בהתנהגות העור בתגובה לחשיפה לשמש, ולא רק בגוון היסודי[1].

תגובת העור לשמש מהווה כאמור פקטור אותו נשקלל כאשר נקבע את טיפוס העור על פי פיצפטריק. במטופל שהשתזף לאחרונה (בשמש, במנורת שיזוף או עם קרם משזף) זה ישפיע על הערכת הגוון שיבצע המטפל. השאלונים המקובלים, על פיהם קובעים את טיפוס פיצפטריק, מבוססים על שלושת הגורמים הללו: הגוון הבסיסי כנתון גנטי, תגובת העור לחשיפה לשמש וכן הרגלי החשיפה לשמש של המטופל. התגובות לשאלות, המופיעות בטבלאות 2,3,4 נמדדות בסקאלה שבין 1 ל-4 כדי לקבל ציון סופי המסייע בקביעת טיפוס/סוג העור[2]. גם ללא סיכום הנתונים, ניתן להיעזר בטבלאות לצורך התרשמות ממגוון הנתונים המשפיעים על סיווג העור.

טבלה מס' 1: סיווג טיפוסי העור על פי פיצפטריק

	היסטורייתכוויות ושיזוף	התכהות מיידית של הפיגמנט	שיזוף מאוחר	צבע יסודי	UVA   MED*(mJ/cm2)	UVB   MED*(mJ/cm2)
1	נכווה בקלות,לעולם לא משתזף	כלל לא(-)	כלל לא(-)	לבן-שנהב	20-35	15-30
2	נכווה בקלות,שיזוף מינימלי	חלש/נמוך(- עד +)	מינימאלי עד נמוך(+ עד +)	לבן	30-45	25-40
3	נכווה במתינות, משתזף במתינות ואחידות	נראית התכהות קלה (+)	נמוך(+)	בהיר	40-55	30-50
4	בקושי נכווה, משתזף במתינות ובקלות	התכהות מתונה (++)	שיזוף מתון(++)	בז' זית, שזוף מעט	50-80	40-60
5	בקושי נכווה, משתזף במידה מרובה	אינטנסיבי, גוון חום(+++)	חזק/אינטנסיבי(+++)	חום או שזוף	70-100	60-90
6	לעולם לא נכווה,משתזף מאד	אינטנסיבי, גוון חום כהה(+++)	אינטנסיבי, גוון חום כהה,(+++)	חום כהה או שחור	100	90-150

* מינון מינימלי לגרימת אריתמה בטיפולי אור, Minimum Erythema Dose. ההסבר מופיע בהמשך.

טבלה מס' 2: נתונים גנטיים

	0	1	2	3	4
מה צבע עיניך?	כחול בהיר, אפור או ירוק	כחול, אפור או ירוק	כחול	חום כהה	חום / שחור
מה צבע השיער הטבעי?	אדמוני	בלונדיני	ערמוני/ חום בהיר	חום כהה	שחור
מהו גוון העור באזורים שלא נחשפו לשמש?	אדמדם	מאד חיוור	בהיר עד גוון בז'	חום בהיר	חום כהה
האם יש לך נמשים באזורים שלא נחשפו לשמש?	הרבה	כמה נמשים	מעט נמשים	מעט מאד נמשים	אין נמשים

 

טבלה מס' 3: תגובת העור בחשיפה לשמש

	0	1	2	3	4
מה קורה לעורך בחשיפה ממושכת לשמש?	אדמומיות צורבת, שלפוחיות, קילוף	שלפוחיות ולאחר מכן קילוף	כוויות לעיתים, ולאחר מכן  קילוף	לעיתים נדירות נכווה.	לעולם לא נכווה
האם עורך מתכהה בתוך מספר שעות מהחשיפה לשמש?	לעולם לא	לעיתים רחוקות	לפעמים	לרוב	תמיד
כיצד מגיב עור פניך לחשיפה לשמש?	מאד רגיש	רגיש	נורמלי	מאד עמיד	מעולם לא הייתה בעייה

 

טבלה מס' 4: הרגלי שיזוף

	0	1	2	3	4
מתי נחשפת לאחרונה לשמש? (או מיטת שיזוף או קרם משזף)	לפני יותר מ-3 חודשים	לפני 2-3 חודשים	לפני חודש-חודשיים	לפני פחות מחודש	לפני פחות משבועיים
האם ועד כמה האזור המיועד לטיפול נחשף לשמש?	לעולם לא	בקושי	מדי פעם	לעיתים קרובות	תמיד

 

טבלה מס' 5: ציון סופי -קביעת סיווג פיצפטריק

	ציון כולל (טבלאות 2-4)
1	0-7
2	8-16
3	17-25
4	25-30
6-5	מעל 30

 

יישומים של סיווגי העור על פי פיצפטריק

רוב אוכלוסיית העולם נחשבת לבעלת גוון 4-6. ההבדל הבולט ביותר, כאשר משווים את טיפוסי הגוון, הוא בצבע העור, אולם ישנם הבדלים נוספים: בעובי העור, בוסקולריות, בהידרציה, בנטייה למצבי עור שונים ולמחלות. לטיפוס הגוון על פי פיצפטריק יש משמעויות קליניות וטיפוליות, והוא גם מאפשר פרוגנוזה (חיזוי) של תגובת העור לגורמים סביבתיים שונים. להלן הישומים העיקריים של טיפוסי הגוון.

הזדקנות משמש – Photoaging ונטייה לסרטן העור

תפקיד המלנין בעור הוא לבלוע ולפזר את האנרגייה מקרינת UV, בכדי להגן על תאי האפידרמיס מנזק. פיגמנט המלנין מספק תמיכה ניכרת מנזקי השמש, ודרגת ההגנה היא במיתאם ישיר לכמות הפיגמנט בעור. בעור הכהה (גוון 6) יש בליעת קרני UV הגבוהה ב-30%  יחסית לעור הלבן. הגנה זאת מנזקי השמש מביאה להאטה בהופעת סימני הגיל השונים – "הזדקנות משמש" – Photoaging. מחקרים הראו, כי בבעלי גוון כהה, 4-6, הופעת סימני הגיל הייתה בגילאים מאוחרים יותר יחסית לבהירי העור, וכן שעורם התאפיין בפחות קמטוטים, פגמי מרקם וסימני גיל שכיחים נוספים. בליעת UV יעילה מגנה גם מהתפתחות סרטני עור לסוגיהם. בהירי העור, טיפוסי פיצפטריק 1-3, נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות גידולי עור, סרטן העור ונזקי שמש נוספים[8].

MED – מינון מינימלי לפני אריתמה

סיווג עפ"י פיצפטריק משמש לקביעת המינון המינימלי של טיפול פוטותרפיה בטרם תיגרם אריתמה בעור: Minimum Erithema Dose. בהירי העור (1-3) נוטים לפתח אריתמה כתוצאה ממנות נמוכות יותר של קרני UV יחסית לגווני העור 4-6. בקרב אנשים ממוצא הודי, למשל, סוג העור השכיח ביותר הוא 5 ואחריו סוג 4. ה-MED המוערך עבור טיפולי UVB לעור ההודי הוא 61.5+17.25 מיליג'אול לסמ"ר[3] [5].

הסרת שיער בלייזר וב-IPL

הערכה מתאימה של גוון העור בטרם ביצוע טיפולי לייזר היא חיונית להצלחת הטיפול ולמניעת תופעות לואי. דרגה גבוהה של פיגמנט באזור המטופל מעלה את סיכון להיפר פיגמנטציה או היפו פיגמנטציה לאחר הטיפול. כך שטיפוסי העור 4-6 הם בסיכון לתופעות לוואי כגון דיספיגמנטציה, שלפוחיות, קרוסטות, בצקת ובהמשך הצטלקות – לאחר הסרת שיער [7]. עוצמת זרם האנרגיה (בג'אול לסמ"ר) בכל פולס תשתנה בהתאם לגוון העור, ויש לקבוע את מינון ומשך הפולס (פולס רחב לעומת צר). בנוסף, גם אורך הגל צריך להתאים לגוון. קיים מיתאם בין אורך הגל לבין יעילות הבליעה במלנין: ככל שאורך הגל קצר יותר יעילות הבליעה עולה, ומכאן גם רמת הגירוי. אורכי הגל הארוכים יותר (700 ננומטר ומעלה) נחשבים לבטוחים יותר לשימוש ופחות מגרים בעור הכהה, בו בליעת האור רבה בשל כמותו הרבה של הפיגמנט. התאמת הפרמטרים במיכשור הטיפולי נכונה באותה מידה גם לטיפולי פיגמנטציה, חידוש העור וצריבת כלי דם.

פילינג כימי בינוני ועמוק

בבהירי העור, בעלי גוון 1-3, הסיכון נמוך יותר לסיבוכים כתוצאה מקילופי עור. תיתכן אריתמה, ואף ממושכת, לאחר פרוצדורה כזאת. אולם הסיכון להיפר פיגמנטציה, או היפופיגמנטציה הנו נמוך. בכהי העור, עולה הסיכון להיפר פיגמנטציה כתוצאה מגירוי העור. בהתאם לגוון, מומלץ לבצע דיכוי מלנין בטרם ביצוע קילוף מגרה. שימוש של כשבוע עד שבועיים בתכשיר המכיל חומרים מדכאי מלנין ללא מקלפים וכן כ-3-4 ימים לאחר הפרוצדורה, יקטין משמעותית את הסיכון להתפתחות כתמי עור. קילופי עור מסוימים לא יבוצעו בבעלי עור כהה, כגון תמיסת פנול89%, או ריכוזים גבוהים של TCA. תמיסת ג'סנר נחשבת לבטיחותית בעור הכהה. החומצה הלקטית נחשבת לבטיחותית יותר בעור הכהה מהחומצה הגליקולית כחומר מקלף בריכוז גבוה.

שימוש בחומרים טופיקליים

תכשירים טיפוליים מקצועיים לשימוש הביתי עשויים להכיל ריכוזים גבוהים של חומצות הידרוקסיות ורטינואידים. כנ"ל לגבי תכשירים המסופקים במרשם רופא. בעלי הגוון הכהה עשויים להגיב לריכוז גבוה של רטינואידים (חומצה רטינואית ורטינול על נגזרותיו) בהאפרה, התכהות ואף כתמי עור. במקרים אחרים יהיה היעדר תגובה בעור לשימוש בתכשיר. תופעות דומות (התכהות, האפרה, כתמים או חוסר תגובה) התגלו גם בכהי עור שטופלו בריכוזים גבוהים של חומצה גליקולית. בגוונים 4-6, ככל שמדובר בחומרים הללו – עולה כי "פחות הוא יותר" ומינונים שהוקטנו הביאו לפעילות התכשיר, ללא תופעות לוואי,  יחסית לאותם מרכיבים בריכוזים גבוהים יותר. חומר נוסף המחייב תשומת לב הוא ויטמין C : שימוש בריכוז תרפויטי, למריחה, בבעלי עור כהה שנחשפו לקרינת השמש הביא לכתמים ולהתכהות כללית של הגוון. התופעה הרבה פחות שכיחה בבהירי עור. היא נצפתה במגוון של נגזרות ואיננה מיוחסת לתכשיר מסוים או לנגזרת ספציפית של הויטמין. החומצה הלקטית, כמקלף, נחשבת כחומר בטיחותי ובעל תוצאה מובהקת בעור הכהה ללא תופעות לוואי. גם החומצה האזלאית, למרות היותה חומר מגרה בריכוזים של 15% ומעלה,  נסבלת היטב בעור הכהה ואיננה כרוכה בתופעות לוואי בשימוש נכון (מריחה אחידה ולא נקודתית, שכבה דקה, הגנה על העור מהשמש וכו').

PIH -היפר פיגמנטציה שלאחר דלקת

Post Inflammatory Hyperpigmentation, או PIH, היא היפר פיגמנטציה הנגרמת לאחר טראומות, פציעות, טיפולים פולשניים,  זיהומים, מחלות עור, אקנה וכל מצב המביא לתגובה דלקתית. כהי עור נוטים ליצור כתמי עור בתגובה לגירויים קלים ביותר. פצעי אקנה מסתיימים פעמים רבות בהיפרפיגמנטציה באזורים אלה, אולם לא רק: כל פציעה קלה, עקיצה וסטרס לעור יוצרים גירוי למלנוציטים שבתגובה, מייצרים כמות מלנין רבה יותר. בגירויים אלה נכללים גם: מריטות שיער חוזרות ונשנות בשעווה הנחוות כגירוי, קרצוף ושפשוף, חיכוך ולחץ מיכאני. טיפולי ניקוז קומדונים בכהי עור מסוימים מגרים יצור מלנין באזורי הלחיצה. למעשה, גם חוסר איזון הורמונלי יתבטא בכהי עור בכתמים מודגשים יותר ועקשניים יחסית לבהירי העור: מלסמות וכתמים במהלךולאחר ההריון יהיו בולטים יותר. כך גם לגבי התגובה לנטילת גלולות. יש להביא בחשבון מראש את עוצמת התגובה בעור הכהה ולקבל החלטות טיפוליות בהתאם לכך. למשל, בטיפולי האקנה יש להקטין ככל שניתן את משך הדלקת, ולתת דגש על חומרים אנטי דלקתיים כשלב חיוני בטרם השימוש במקלפים. השימוש במקלפים יהיה על עור שאיננו מודלק, עם בחירה נכונה של המקלף על פי הגוון והקפדה לא ליצור גירוי מעצם השימוש התכוף בחומר. יש להכין את העור היטב לניקוז קומדונים ושומנים, באמצעות תכשיר קרטוליטי לשימוש ביתי קבוע. זאת כדי להפחית את עוצמת הלחץ שיידרש בטיפול עצמו, וכדי להקטין, לאורך זמן, את כמות הקומדונים ומצבורי השומן בשל הניקוז התקין -תוצאת השימוש בחומר הטיפולי. במטופלים הנוטים לפתח פיגמנטציה עקב ניקוז השומנים, יש לבצע דיכוי מלנין לפני ומעט אחרי הטיפול. ככלל, כל פרוצדורה שגירוי בצידה, תחייב שימוש במדכא מלנין לפני ואחרי הטיפול. כתמי PIH רגישים עוד יותר לקרינת השמש מאזורי עור אחרים בבעלי הגוון הכהה. יש להנחות אותם למשנה זהירות מהשמש תוך כדי הטיפול בכתמים אלה.

צלקות היפרטרופיות וקלואידים

בבעלי הגוון הכהה, ובארצנו – בעלי מוצא מזרחי בעיקר, הנטייה לצלקות היפר טרופיות וקלואידיות – גבוה יותר. ככלל, העור הכהה מצטלק ביתר קלות. ככל שמדובר בצלקות קלואידיות – "צלקות פרועות" החורגות מגבולות הפציעה, יש לבדוק היטב את הנטייה לסוג זה של הצטלקות בטרם הביצוע של פרוצדורות הכרוכות בפציעת העור (למשל, מזותרפיה). נטייה כזאת תיראה באזורי הגוף השונים, בהם במהלך השנים היו חתכים, קעקועים, חיסונים או ניתוחים. האזורים המועדים לקלואידים הם בעיקר: תנוכי האוזן, כתפיים וזרועות, גב, החזה העליון. 

מאפייני סיווג העור וישומים טיפוליים

	מאפיינים	ישומים טיפוליים
1	גוון לבן/חיוור, כמעט שקוף. נכווה בקלות איננו משתזף לעיתים קרובות מנומש שיער בלונדיני/אדום, עיניים כחולות/ירוקות.	יש להגן היטב מקרני UV באמצעות SPF גבוה ולהמנע משהות ממושכת בשמש. סיכון גבוה לסרטן העור. הופעה מוקדמת של סימני הזדקנות העור. טיפולי שיקום והאטה בהופעת סימני הגיל -ניתן להתחיל בגיל מוקדם  יותר. העור דק יחסית, עם נטייה לדה-הידרציה. להקפיד על לחות ולמרוח חומרים מקלפים על עור רווי בלבד. התחלת שימוש מדורגת בחומרים מגרים/מקלפים. בטוח בטיפולי IPL ולייזר, אם כי שיער בלונדיני ואדום הנו קשה לטיפול. בטוח בטיפולי פילינג. סיכון גבוה לנזק לכלי דם. להביא בחשבון נטייה גבוהה לאריתמה.
2	גוון בהיר, לעתים מעט אדמדם נכווה בקלות ייתכן שיזוף בקיץ, עם חזרה לגוון הבהיר בעונת החורף שיער בלונדיני/בהיר, עיניים בהירות	נדרשת הגנה גבוהה בחשיפה לשמש. סיכון גבוה להזדקנות מוקדמת של העור ולהתפתחות סרטני עור. בטוח יחסית בטיפולי IPL או לייזר, עם קושי בהסרת שיער בהיר/אדום. במידה והייתה פציעה עם החלמה איטית, עלולה להיות הצטלקות. בטיחות גבוהה בטיפולי פילינג. סיכון מוגבר יחסית לנזק לכלי דם.
3	גוון זית בהיר (לא אדמדם) שיער חום בהיר/כהה עיניים בהירות או חומות. עשוי להשתזף, לא נכווה בקלות אך בשהות ממושכת עלולה להתפתח כווייה.	הטיפול ב-IPL או בלייזר איננו תמיד בטיחותי. העור עשוי להשתזף ומכאן שעשוי לפתח כתמי עור בתגובה לעודף גירוי. יש להשוות את אזורי העור החשופים לאזורים שלא נחשפו כדי להתרשם מכמות יצור המלנין (הנרכש) ומהרגלי השהות בשמש. יש להתרשם מהגוון באזור המיועד לטיפול, לפני כל טיפול. לבצע טיפול ניסיוני ולראות את תגובת העור, להמשיך בטיפול לאור הנתונים שנצפו. סיכון גבוה יחסית לכל סוגי הפיגמנטציה, וכן להצטלקות. סיכון נמוך יותר להזדקנות מוקדמת של העור ולנזק וסקולרי. בעלי מוצא אתני מעורב עשויים להתאפיין בתכונות של ההורה הבהיר וההורה הכהה גם יחד. עשויה להיות נטייה להיפרפיגמנטציה גם בבעלי גוון בהיר יחסית, בתגובה לגירויי עור או חשיפה ממושכת לשמש.
4	גוון זית – שילוב של פיגמנט צהוב ואדום יחד עם פיגמנט חום שיער כהה, עיניים חומות משתזף בקלות בקושי נכווה מתכהה מאד בחשיפה ממושכת לשמש	סיכון גבוה להיפר/היפו פיגמנטציה לאחר טיפולי לייזר/IPL. יש לבדוק צפיפות מלנין באזור המיועד לטיפול לפני כל טיפול. סיכון גבוה לפיגמנטציה עקב טראומה, חום, פילינג כימי, שינויים הורמונליים. סיכון מתון לכל שאר מצבי הפיגמנטציה. מומלץ לבצע דיכוי מלנין לפני פרוצדורות טיפוליות הגורמות לגירוי, וכיומיים/שלושה אחרי. לשאוף להקטין למינימום את משך ועוצמת הדלקת כאשר ישנה. סיכון גבוה להצטלקות וסיכון מתון לנזק וסקולרי נראה לעין. הזדקנות העור תתרחש לאט יותר יחסית לעור הבהיר. בחירת חומרים מקלפים תיקח בחשבון את הגוון. להמנע  מריכוז גבוה של רטינואידים ושל חומצה גליקולית בשימוש השוטף. בנחשפים לשמש – המנעות מריכוז תרפויטי של ויטמין C למריחה.
5	שיער ועור כהים עיניים חומות/שחורות איננו נכווה העור יתכהה  בחשיפה לשמש	סיכון גבוה מאד להיפר/היפו פיגמנטציה לאחר טיפולי לייזר/IPL. יש להיזהר מאד בביצוע טיפולים, ולבצע קודם כל בדיקה על אתר אחד בעור. סיכון גבוה מאד לפיגמנטציה עקב טראומה, חום, שינויים הורמונליים או פילינג כימי. לשאוף להקטין למינימום את משך ועוצמת הדלקת כאשר ישנה. סיכון נמוך יתר לפיגמנטציה מחשיפה לשמש או קרטוזות. סיכון גבוה לצלקות קלואידיות, סיכון מתון לנזק נראה לכלי הדם. בחירת חומרים מקלפים בהתאם לגוון. המנעות מויטמין C בחשיפה לשמש. דיכוי מלנין לפני טיפולים בעלי אופי מגרה.
6	שיער שחור עיניים חומות כהות/שחורות איננו נכווה העור יתכהה בחשיפה לשמש	העור הכהה מזדקן לאט יותר אך מועד לתגובה לכל גירוי חיצוני קל: פצעון, שפשוף, עקיצה, גילוח תכוף, פוליקוליטיס או דלקת מכל סוג שהוא. התוצאה היא סימן כהה או – בחתכים ופגיעות- אף צלקת קלואידית. בשכיחות נמוכה יותר תיתכן היפופיגמנטציה. סיכון גבוה בטיפולי פילינג. קילופי עור בינוניים/עמוקים אינם  מומלצים. טיפולי IPL/לייזר אינם מומלצים בשל רמת הסיכון הגבוהה ביותר. סיכון מתון לנזק נראה לכלי דם. סיכון נמוך יותר לפיגמנטציה מחשיפה לשמש וקרטוזות. בחירת חומרים טופיקליים בהתאם לגוון. שימוש במדכא מלנין בטרם ביצוע פעולות מגרות (לרבות ניקוז במידה ויוצר גירוי יתר, מריטת שיער וכו').

 

ביבליוגרפיה

1. Beral V, Evans S, Shaw H, Milton G. Cutaneous factors related to the risk of malignant melanoma. Br J Dermatol 1983;109:165-72
2. Weinstock MA. Assessment of sun sensitivity by questionnaire: Validity of itemand formulation of a prediction rule. J Clin Epidemiol 1992;45:547-52
3. Youn JI, Oh JK, Kim BK, Suh DH, Chung JH, Oh SJ, et al . Relationship between skin phototype and MED in Korean, brown skin. Photodermatol Photoimmunol Photomed. 1997;13:208-11.

Pathak MA. In memory of Thomas Bernhard Fitzpatrick. J Invest Dermatol 2004;122:20-14

5. Andreassi L, Simoni S, Fiorini P, Fimiani M. Phenotypic characters related to skin type and minimal erythemal dose. Photodermatol 1987;4:43-6
6. Jennifer Linder. Hyperpigmentation and Skin of Color . Skin Inc. magazine, August 23, 2010
7. Breadon JY, Barnes CA. Comparison of adverse events of laser and light-assisted hair removal systems in skin types IV-VI. J Drugs Dermatol 2007;6:40-6.
8. Sachdeva S. Fitzpatrick skin typing: Applications in dermatology. Indian J Dermatol Venereol Leprol [serial online] 2009 [cited 2013 Dec 7];75:93-6